<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן קע"ה</h1>
<h2>דף לב.</h2>
קטנה שמא תמצא איילונית ואם תאמר מה בכך אם תמצא איילונית הא מקח של אחיו מקח טעות וזו מותרת לזה. תריץ שכל זמן שלא הכיר בה זה הראשון הרי היא כאשתו לכל דבר. שאע"פ שאם היה מכיר בה היה (מפקיד יוצא) [מקפיד ויוצאה] בלא גט שהרי מקח טעות אעפ"כ כל זמן שלא היה [מקפיד] לא מחזקינן ליה בהכי. וראיה לדבר כל היכולה למאן ולא מיאנה צרתה חולצת ולא מתייבמת ואמרי' [יבמות י"ג ע"א] מאי טעמא משעת נפילה נראת כצרת בתו וגבי אילונית לא אמרי' הכי. [ו]אי קשיא [הא] אמרינן בגיטין [פ' ע"א] הלכו הצרות ונישאו לשוק ונמצאו העריות אילוניות תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה. אלמא מחשבינן לה מקח טעות אע"פ שמת ולא הכיר. תריץ התם נמי כגון שהכיר בה וכגון שהלכה הערוה ובעלה למדינת הים ושמעו הצרות שמת(ה) בעלה והצרה אינה מעוברת ועל ידי כך הלכו הצרות ונישאו והבעל כבר הכיר בה שהיא אילונית והקפיד ונתבטלו הקידושין והצרות לא ידעו בדבר כלל. ואי קשיא נמי הא דתנן הכונס את היבמה והלכה צרתה ונישאת לאחר ונמצאת אילונית תצא מזה ומזה (וכו') [וכל] הדרכים האלו בה (ו)הכא נמי כגון שהכיר בה הבעל שהיא אילונית (והפקיד) [והקפיד] ואמר בפני עדים שאותה אשה אילונית וקידושין בטלין והיא לא ידעה והלכה ונתייבמה ואחר כך באו עדים והעידו עדותן. כך צריך לדחוק אליבא דרב אסי דאמר צרת אילונית אסורה והרי היא צרת ערוה ומותרת לשוק. אבל לרב[א] דאמר צרת אילונית מותרת והכי נמי פסקינן הלכתא אין צריך לדחוק אלא נישואי אילונית לא חשבינן להו (כל) מקח טעות כלל. והא דתנן תצא מזה ומזה משום דאילונית כל לגבי איסור צרות כמאן דליתא דמיא ואפי' הכיר בה ואפי' צרת בתו אילונית. וכן [פי'] ר' אברהם. ואינו דכל הני דמתני' דגיטין בשלא הכיר בה דהוי מקח טעות. דיקא נמי דקתני שנמצאו ולא קתני שהיו וההיא דקטנה שמא תמצא אילונית (כגון שקיבלה אחיו המת דהוי כהכיר בה ומחל ואשתו גמורה היא. קטנה שמא תמצא אילונית) ואחיו זה שמת קיבלה עליו בפני עדים ואפי' היא איילונית והשתא ודאי אשתו גמורה היא ואסורה על אחיו.
